לפני כארבע שנים ביטל בית המשפט העליון, בפסק דין תקדימי ומהפכני, את ההפליה לרעה שהיתה קיימת בין זוגות נשואים לבין ידועים בציבור לעניין קבלת פטורים והקלות ממס שבח, מס רכישה ומס מכירה.
לדעתי, בעקבות התקדים הנ"ל יש מקום לבטל כיום את הפלייתם לטובה של ידועים בציבור לעניין הזכאות לפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה.
חוק מיסוי מקרקעין אינו מכיר באופן מפורש במוסד הידועים בציבור, פרט לעניין אחד: מתן פטור מלא ממס שבח ופטור חלקי ממס רכישה בהעברת זכויות פנימית ללא תמורה בין בני זוג ידועים בציבור לגבי דירת המגורים בהם הם מתגוררים (סעיף 62 (ב) לחוק מיסוי מקרקעין, תקנה 20 א לתקנות מס רכישה).
למרות זאת, לפני כארבע שנים פסק בית המשפט העליון כי ההבחנה בין בני זוג נשואים לבין בני זוג ידועים בציבור לעניין חוק מיסוי מקרקעין היא הפליה פסולה ולכן יש לפרש את המונח "בן-זוג" בחוק מיסוי מקרקעין ובתקנות שהותקנו מכוחו באופן שהוא חל גם על ידועים בציבור. (ע"א 2622/01 מנהל מס שבח מקרקעיו נ' עליזה לבנון).
השוואת מעמדם של ידועים בציבור לבני זוג נשואים נעשתה בפסק דין לבנון הנ"ל לצורך מתן פטורים והקלות ממס.
לאור תקדים מחייב זה נשאלת השאלה האם ביטול ההפליה הינה רק לצורך קבלת פטורים והקלות ממס או שמא הוחלו על בני זוג ידועים בציבור גם החובות והמגבלות המוטלות מכח חוק מיסוי מקרקעין על בני זוג ?
מדובר בראש ובראשונה בנושא הזכאות לפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים.
לעניין הזכאות לפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים קבע המחוקק בסעיף 49 (ב) לחוק עיקרון ייחודי הידוע בשם עיקרון "התא המשפחתי".
בהוראה זו נקבע כי לעניין פרק חמישי 1 לחוק ("פטור לדירת מגורים מזכה") יראו "מוכר ובן-זוגו, למעט בן-זוג הגר דרך קבע בנפרד וילדים שטרם מלאו להם 18 שנים, למעט ילדים נשואים-כמוכר אחד".
בהתאם לכך, אם לכ"א מבני הזוג יש דירת מגורים הרשומה על שמו בלבד רואה החוק אותם כאילו מדובר באדם אחד שבבעלותו שתי דירות ולכן אם אחד מבני הזוג מכר את דירתו יאלץ בן זוגו להמתין במשך ארבע שנים עד שיוכל למכור בפטור את הדירה הרשומה על שמו בהתאם להוראת הפטור הקבועה בסעיף 49 ב (1) לחוק.
לדעתי, לא קיימת כל הצדקה לפרש את פסק דין לבנון כמעניק לידועים בציבור רק את אותן זכויות המוקנות לני זוג נשואים מבלי להחיל עליהם את החובות והמגבלות המוטלות על בני זוג.
לעניין זה ראוי לציין את דבריה של כבוד השופטת (בדימוס) טובה שטרסברג כהן (שהיתה בדעת מיעוט) בפסק דין לבנון:
"בני זוג נשואים נהנים לא רק מהקלות במס, אלא הם כפופים להוראות מס אחרות המחמירות איתם (לדוגמא, כאשר בן זוג נשוי מוכר דירה, נלקחים בחשבון לצורך חיובו במס, גם דירותיו של בן זוגו והפטורים אותם ניצל). החלת הטבות מסוימות על ידועים בציבור ללא חיובם בכל החיובים החלים על בני זוג נשואים, תהיה בעלת השפעה רוחב לא חיובית."
לדעת כותב שורות אלה, אין כל מניעה לפרש את המונח "בן-זוג" בסעיף 49 (ב) לחוק מיסוי מקרקעין ככולל גם ידועים בציבור.
פרשנות כזאת תהא הגיונית וצודקת. ביטול הפליה לרעה אינו מצדיק הענקת הפליה לטובה !
לדעתי, בעקבות התקדים הנ"ל יש מקום לבטל כיום את הפלייתם לטובה של ידועים בציבור לעניין הזכאות לפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה.
חוק מיסוי מקרקעין אינו מכיר באופן מפורש במוסד הידועים בציבור, פרט לעניין אחד: מתן פטור מלא ממס שבח ופטור חלקי ממס רכישה בהעברת זכויות פנימית ללא תמורה בין בני זוג ידועים בציבור לגבי דירת המגורים בהם הם מתגוררים (סעיף 62 (ב) לחוק מיסוי מקרקעין, תקנה 20 א לתקנות מס רכישה).
למרות זאת, לפני כארבע שנים פסק בית המשפט העליון כי ההבחנה בין בני זוג נשואים לבין בני זוג ידועים בציבור לעניין חוק מיסוי מקרקעין היא הפליה פסולה ולכן יש לפרש את המונח "בן-זוג" בחוק מיסוי מקרקעין ובתקנות שהותקנו מכוחו באופן שהוא חל גם על ידועים בציבור. (ע"א 2622/01 מנהל מס שבח מקרקעיו נ' עליזה לבנון).
השוואת מעמדם של ידועים בציבור לבני זוג נשואים נעשתה בפסק דין לבנון הנ"ל לצורך מתן פטורים והקלות ממס.
לאור תקדים מחייב זה נשאלת השאלה האם ביטול ההפליה הינה רק לצורך קבלת פטורים והקלות ממס או שמא הוחלו על בני זוג ידועים בציבור גם החובות והמגבלות המוטלות מכח חוק מיסוי מקרקעין על בני זוג ?
מדובר בראש ובראשונה בנושא הזכאות לפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים.
לעניין הזכאות לפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים קבע המחוקק בסעיף 49 (ב) לחוק עיקרון ייחודי הידוע בשם עיקרון "התא המשפחתי".
בהוראה זו נקבע כי לעניין פרק חמישי 1 לחוק ("פטור לדירת מגורים מזכה") יראו "מוכר ובן-זוגו, למעט בן-זוג הגר דרך קבע בנפרד וילדים שטרם מלאו להם 18 שנים, למעט ילדים נשואים-כמוכר אחד".
בהתאם לכך, אם לכ"א מבני הזוג יש דירת מגורים הרשומה על שמו בלבד רואה החוק אותם כאילו מדובר באדם אחד שבבעלותו שתי דירות ולכן אם אחד מבני הזוג מכר את דירתו יאלץ בן זוגו להמתין במשך ארבע שנים עד שיוכל למכור בפטור את הדירה הרשומה על שמו בהתאם להוראת הפטור הקבועה בסעיף 49 ב (1) לחוק.
לדעתי, לא קיימת כל הצדקה לפרש את פסק דין לבנון כמעניק לידועים בציבור רק את אותן זכויות המוקנות לני זוג נשואים מבלי להחיל עליהם את החובות והמגבלות המוטלות על בני זוג.
לעניין זה ראוי לציין את דבריה של כבוד השופטת (בדימוס) טובה שטרסברג כהן (שהיתה בדעת מיעוט) בפסק דין לבנון:
"בני זוג נשואים נהנים לא רק מהקלות במס, אלא הם כפופים להוראות מס אחרות המחמירות איתם (לדוגמא, כאשר בן זוג נשוי מוכר דירה, נלקחים בחשבון לצורך חיובו במס, גם דירותיו של בן זוגו והפטורים אותם ניצל). החלת הטבות מסוימות על ידועים בציבור ללא חיובם בכל החיובים החלים על בני זוג נשואים, תהיה בעלת השפעה רוחב לא חיובית."
לדעת כותב שורות אלה, אין כל מניעה לפרש את המונח "בן-זוג" בסעיף 49 (ב) לחוק מיסוי מקרקעין ככולל גם ידועים בציבור.
פרשנות כזאת תהא הגיונית וצודקת. ביטול הפליה לרעה אינו מצדיק הענקת הפליה לטובה !
דן אבישר, עו"ד נוטריון ומגשר. מומחה למיסוי מקרקעין. בוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ת"א. בוגר השתלמויות במיסוי מקרקעין ובמיסוי בינלאומי. חבר ועדת המסים של לשכת עורכי הדין בישראל.
עוסק בתכנוני מס, ייעוץ מס, עריכת עסקאות מקרקעין מכל הסוגים, ייצוג בפני רשויות המס, ועדות ערר ובתי משפט.
רח' מנחם בגין 12,ר"ג, טל': 6122111.ליצירת קשר: dan@ybhlaw.com
עוסק בתכנוני מס, ייעוץ מס, עריכת עסקאות מקרקעין מכל הסוגים, ייצוג בפני רשויות המס, ועדות ערר ובתי משפט.
רח' מנחם בגין 12,ר"ג, טל': 6122111.ליצירת קשר: dan@ybhlaw.com